פגם צורני הוא ליקוי בדרך עריכת הצוואה: חתימה חסרה, תאריך שלא נרשם, עד שלא אישר בחתימתו. סעיף 25 לחוק הירושה מאפשר לבית המשפט לענייני משפחה, ובמקרים מסוימים גם הרשם לענייני ירושה (בעקבות תיקון תשפ"ג-2023) לקיים צוואה כזו, בהחלטה מנומקת, בתנאי שהתקיימו "מרכיבי היסוד" של אותו סוג צוואה ואין לבית המשפט ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה. נטל השכנוע מוטל על מי שמבקש לקיים את הצוואה, והוא מתעצם ככל שהפגם חמור יותר. פגם מהותי, כגון פגיעה בכשירות, השפעה בלתי הוגנת או מעורבות נהנה בעריכה, אינו ניתן לריפוי בדרך זו.
מה זה בכלל "פגם צורני"
חוק הירושה, תשכ"ה-1965, אינו מסתפק בכך שאדם הביע את רצונו. הוא דורש שהרצון ילבש צורה מסוימת. הדרישות האלה אינן קפריזה של המחוקק: הצוואה נכנסת לתוקף דווקא כשהאדם היחיד שיכול להעיד על תוכנה כבר אינו בין החיים. הצורה היא התחליף לעדותו.
פגם צורני הוא סטייה מדרישות הצורה. הצוואה נערכה, המצווה התכוון למה שכתוב בה, אך משהו בהליך לא בוצע כהלכה. פגם מהותי, לעומת זאת, נוגע לעצם תוקפו של הרצון: המצווה לא היה כשיר, הופעל עליו לחץ, או שהנהנה עצמו ערך את הצוואה. ההבחנה הזו קובעת את גבולות סעיף 25, משום שהסעיף מרפא פגמים מהסוג הראשון בלבד.
דרישות הצורה לפי סוג הצוואה
החוק מכיר בארבע דרכים לעשיית צוואה, ולכל אחת מערכת דרישות משלה.
צוואה בכתב יד (סעיף 19): נכתבת כולה בכתב ידו של המצווה, נושאת תאריך שנכתב בידו, וחתומה בידו. הקלדה במחשב פוסלת את המסלול הזה מיסודו, גם אם החתימה מקורית.
צוואה בעדים (סעיף 20): נערכת בכתב, מצוין בה תאריך, והמצווה חותם עליה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו. העדים מאשרים באותו מעמד, בחתימת ידם על פני הצוואה, שהמצווה הצהיר וחתם. זו הצוואה הנפוצה ביותר, וגם זו שבה מתגלים רוב הפגמים.
צוואה בפני רשות (סעיף 22): נאמרת בעל פה או מוגשת בכתב בידי המצווה עצמו בפני שופט, רשם של בית משפט, רשם לענייני ירושה, חבר בית דין דתי או נוטריון. הצוואה נקראת בפני המצווה, הוא מצהיר שזו צוואתו, והרשות מאשרת על פניה שכך נעשה. לצוואה כזו מעמד ראייתי מיוחד: היא מהווה ראיה לכאורה לכך שהאדם הנקוב בה עשה אותה, ביום ובמקום הנקובים בה.
צוואה בעל פה (סעיף 23): שמורה לשכיב מרע או למי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות. הדברים נאמרים בפני שני עדים השומעים את לשונו, נרשמים בזיכרון דברים הכולל את התאריך והנסיבות, נחתמים בידי שני העדים ומופקדים אצל הרשם לענייני ירושה. צוואה כזו בטלה כעבור חודש מהיום שחלפו הנסיבות שהצדיקו אותה, אם המצווה עודנו בחיים.
| סוג הצוואה | הסעיף | דרישות הצורה המרכזיות | הפגמים השכיחים |
|---|---|---|---|
| בכתב יד | 19 | כתובה כולה בכתב יד המצווה, תאריך בכתב ידו, חתימה | תאריך חסר או מודפס, קטע שנכתב בידי אחר |
| בעדים | 20 | כתב, תאריך, חתימת המצווה בפני שני עדים, הצהרה, אישור העדים בחתימתם | עד שלא חתם, חתימה שלא במעמד, תאריך חסר, עדים שלא נכחו יחד |
| בפני רשות | 22 | אמירה או הגשה בידי המצווה עצמו, הקראה, הצהרה, אישור הרשות | הצוואה הוגשה בידי אחר, לא הוקראה, אישור חסר |
| בעל פה | 23 | מצב של שכיב מרע, שני עדים השומעים את לשונו, זיכרון דברים, הפקדה | הפקדה באיחור, זיכרון דברים חסר, אין הצדקה למצב החירום |
סעיף 25: הכוח לקיים צוואה פגומה
סעיף 25 הוא שסתום הביטחון של החוק. הוא נועד למנוע מצב שבו רצון ברור ומוכח של אדם ייגנז בגלל שורה שלא מולאה בטופס.
נוסחו הנוכחי של הסעיף קובע שכאשר התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, רשאי בית המשפט לענייני משפחה, ובמקרים מסוימים גם הרשם לענייני ירושה (בעקבות תיקון תשפ"ג-2023), בהחלטה מנומקת, לקיימה, אף אם נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים 19, 20, 22 או 23, או בכשרות העדים, או שפרט או הליך כאלה נעדרו כליל.
שימו לב לשלושה מאפיינים של ההסדר:
- זו סמכות שברשות, לא חובה. הגורם המוסמך, כלומר בית המשפט לענייני משפחה ובמקרים מסוימים גם הרשם לענייני ירושה (בעקבות תיקון תשפ"ג-2023), "רשאי" לקיים ואינו חייב. גם כשהתנאים מתקיימים, שיקול הדעת נותר בידיו.
- ההחלטה חייבת להיות מנומקת. החוק דורש נימוק כתוב, ובכך מרסן שימוש שגרתי בסעיף.
- התחולה סגורה. הסעיף מרפא פגמים בסעיפים 19, 20, 22, 23 ובכשרות העדים בלבד. הוא אינו נוגע לכשירות המצווה, להשפעה בלתי הוגנת או למעורבות נהנה בעריכה.
מבנה "מרכיבי היסוד" אינו הנוסח המקורי של החוק. הוא הוכנס לסעיף 25 בתיקון תשס"ד-2004, והסעיף תוקן שוב בתיקון תשפ"ג-2023. בנוסח הקודם התנאי המרכזי היה ש"אין לבית המשפט ספק באמיתותה של הצוואה", כלומר שאין ספק שהמסמך אכן נערך בידי המצווה. הנוסח שנקבע בתשס"ד מוסיף שתי שכבות: רשימה סגורה של מרכיבי יסוד שאין לוותר עליהם, ודרישה שהצוואה תשקף את רצונו החופשי של המצווה ולא רק את אמיתות המסמך. תיקון תשפ"ג-2023 נגע בין היתר לזהות הגורם המוסמך, כך שבמקרים מסוימים גם הרשם לענייני ירושה רשאי להפעיל את הסמכות, ולא רק בית המשפט לענייני משפחה. בפועל, שתי השאלות נבחנות יחד: האם זו באמת הצוואה של המנוח, והאם היא באמת מה שרצה.
"מרכיבי היסוד" שאין לוותר עליהם
זהו לב הסעיף. החוק מגדיר לכל סוג צוואה גרעין מינימלי שבלעדיו אין לבית המשפט סמכות לקיים אותה כלל, ולא משנה עד כמה משכנעות הראיות:
| סוג הצוואה | מרכיב היסוד שאין לוותר עליו |
|---|---|
| בכתב יד (19) | הצוואה כולה כתובה בכתב ידו של המצווה |
| בעדים (20) | הצוואה בכתב, והמצווה הביא אותה בפני שני עדים |
| בפני רשות (22) | הצוואה נאמרה בפני הרשות או הוגשה לה בידי המצווה עצמו |
| בעל פה (23) | הצוואה נאמרה בפי המצווה עצמו בפני שני עדים השומעים את לשונו, בהיותו שכיב מרע או מול פני המוות |
המשמעות המעשית חדה. מסמך מודפס שהמצווה חתם עליו לבדו אינו "צוואה בכתב יד" פגומה. הוא אינו צוואה בכתב יד כלל, ואין מה לרפא. מסמך שהובא בפני עד אחד בלבד חסר את מרכיב היסוד של צוואה בעדים. לעומת זאת, עד שנכח, שמע את ההצהרה וראה את החתימה אך שכח לחתום בעצמו יוצר פגם בפרט, והוא נמצא בתחומו של סעיף 25.
מה בדרך כלל ניתן לרפא ומה לא
| הפגם | האם נמצא בתחום סעיף 25 | הערה |
|---|---|---|
| תאריך חסר או שגוי | כן, לרוב | מקשה כשיש צוואות סותרות ויש לקבוע סדר |
| עד שלא חתם על פני הצוואה | כן | נדרשת עדותו על נוכחות ועל ההצהרה |
| חתימת עד שנוספה במועד מאוחר | כן, בזהירות | ככל שהפער גדול, השכנוע קשה יותר |
| העדים לא נכחו יחד באותו מעמד | כן, בזהירות רבה | פוגע בליבת ההליך |
| עד קטין או פסול דין | כן, במפורש | החוק מזכיר "כשרות העדים" |
| הצוואה לא הוקראה בפני הרשות | כן | תלוי בתיעוד ההליך |
| חסרה חתימת המצווה | לעיתים | הפסיקה מחמירה מאוד; החתימה היא הביטוי המובהק לגמירות דעת |
| הצוואה הוקלדה ונטען שהיא בכתב יד | לא | חסר מרכיב יסוד |
| עד אחד בלבד בצוואה בעדים | לא | חסר מרכיב יסוד |
| המצווה לא היה כשיר לפי סעיף 26 | לא | פגם מהותי |
| נהנה נטל חלק בעריכה לפי סעיף 35 | לא | בטלות מהותית, לא טכנית |
| הצוואה נעשתה מחמת איום או תרמית | לא | עילה לפי סעיף 30 |
שלוש השורות האחרונות חשובות במיוחד. סעיף 25 אינו "מרפא כללי". הוא אינו יכול להכשיר הוראה שבטלה מכוח סעיף 35 בשל מעורבות נהנה, ואינו מתגבר על חוסר כשירות. סקירה של יתר עילות ההתנגדות מופיעה במאמר עילות פסילת צוואה.
נטל ההוכחה המוגבר
בצוואה תקינה מבחינה צורנית, נקודת המוצא היא קיומה. מי שמבקש לפסול אותה נושא בנטל. כשמתגלה פגם צורני התמונה מתהפכת: הצוואה אינה עומדת בדרישות החוק, ומי שמבקש לקיימה הוא שנדרש לשכנע את בית המשפט שהתקיימו תנאי סעיף 25.
הפסיקה קבעה שהנטל הזה אינו אחיד. הוא נע בהתאם לחומרת הפגם ולמידת הסטייה מדרישות החוק. ככל שהפגם חמור וקרוב יותר ללב ההליך, כך נדרשות ראיות כבדות משקל יותר. הביטוי "אין לבית המשפט ספק" אינו נוסחה ריקה: לא די בהטיית מאזן ההסתברויות הרגילה, ונדרשת רמת שכנוע גבוהה.
מה מרים את הנטל בפועל:
- עדות עורך הדין שערך את הצוואה, לרבות תרשומת פגישה, טיוטות ורישומי יומן.
- עדות העדים על מה שראו ושמעו במעמד החתימה, גם אם לא חתמו כנדרש.
- תיעוד ההליך: הקלטה או צילום של מעמד החתימה, מכתב נלווה, אישור רופא מאותו יום.
- עקביות עם צוואות קודמות או עם אמירות מתועדות של המצווה על כוונותיו.
- סבירות פנימית של החלוקה ביחס למערכת היחסים המשפחתית.
- מקוריות המסמך, כשהוא מוצג במקור ולא בהעתק.
מה מחליש:
- פער זמנים גדול בין החתימה לבין השלמת הפגם.
- עדים שאינם זוכרים דבר או שגרסאותיהם סותרות.
- מעורבות של נהנה באיתור העדים או בהחתמתם.
- חוסר יכולת לאתר את המסמך המקורי.
- שינוי חד ובלתי מוסבר ביחס לצוואה קודמת.
כאשר לפגם הצורני מצטרפת טענה של זיוף חתימה, התמונה משתנה: השאלה אינה עוד אם לרפא פגם, אלא אם המסמך הוא בכלל צוואתו של המנוח.
איך זה נראה בתיק אמיתי
בבקשה לקיום צוואה פגומה יש לפרט את הפגם במפורש, להסביר מדוע מרכיבי היסוד התקיימו, ולצרף תשתית ראייתית: תצהירי עדים, תצהיר עורך הדין, מסמכים רפואיים מאותה תקופה ותכתובות רלוונטיות. מי שמתנגד יטען שהפגם יורד לשורש ההליך, שהראיות אינן מסירות ספק, ולעיתים יוסיף עילות מהותיות במקביל.
כדאי לזכור שגם כאשר הפגם הצורני הוא הטענה המרכזית, הוא כמעט תמיד נטען לצד עילות נוספות. פגם צורני הוא גם סימן: הליך שנערך ברשלנות עשוי ללמד על נסיבות עריכה בעייתיות. הרחבנו על אופן בניית התשתית במאמר ראיות בהתנגדות לצוואה.
סיכום
סעיף 25 מבטא איזון: הצורה חשובה, אך היא משרתת את הרצון ולא מחליפה אותו. כשהפגם טכני ומרכיבי היסוד קיימים, בית המשפט לענייני משפחה, ובמקרים מסוימים גם הרשם לענייני ירושה בעקבות תיקון תשפ"ג-2023, רשאי לקיים את הצוואה בהחלטה מנומקת. כשחסר מרכיב יסוד, או כשהפגם מהותי ולא צורני, אין לסעיף מה להציע.
אם בידיכם צוואה שנראית פגומה, בלי חתימה, בלי תאריך או בלי אישור עד, או שאתם מבקשים להגן על צוואה כזו, כדאי לבחון את המסמך המקורי ואת נסיבות עריכתו לפני נקיטת צעדים. אנחנו עוסקים בדיני ירושה בלבד, ונשמח לעיין במסמך המקורי ובנסיבות שסביבו. טלפון 03-6052999.
שאלות ותשובות
מהו בדיוק פגם צורני בצוואה?
פגם צורני הוא סטייה מדרישות הצורה שהחוק קובע לאותו סוג צוואה: תאריך שלא נרשם, עד שלא אישר בחתימתו, צוואה שלא הוקראה בפני הרשות. הפגם נוגע לאופן עריכת המסמך ולא לתוכנו או לרצון המצווה. פגם מהותי, לעומת זאת, נוגע לכשירות המצווה, לחופש רצונו או למעורבות נהנה בעריכה.
הצוואה של אבי אינה נושאת תאריך. האם היא בטלה?
לא בהכרח. היעדר תאריך הוא פגם קלאסי שסעיף 25 יכול לרפא, אם התקיימו מרכיבי היסוד ואין לבית המשפט ספק שהצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה. הקושי גדל כשקיימת יותר מצוואה אחת, משום שהתאריך הוא שקובע איזו מאוחרת יותר.
מהם "מרכיבי היסוד" שאי אפשר לוותר עליהם?
החוק מגדיר לכל סוג צוואה גרעין מינימלי. בצוואה בכתב יד המרכיב הוא שהיא כתובה כולה בכתב ידו של המצווה. בצוואה בעדים, שהיא בכתב ושהמצווה הביא אותה בפני שני עדים. בצוואה בפני רשות, שהמצווה עצמו אמר או הגיש אותה. בהיעדר מרכיב יסוד אין לבית המשפט סמכות לקיים את הצוואה, ולא משנה כמה משכנעות הראיות.
רק עד אחד חתם על הצוואה. אפשר לתקן את זה?
יש להבחין. אם שני עדים נכחו, שמעו את הצהרת המצווה וראו את חתימתו, אך רק אחד חתם, מדובר בפגם בפרט, ובית המשפט לענייני משפחה, ובמקרים מסוימים גם הרשם לענייני ירושה בעקבות תיקון תשפ"ג-2023, רשאי לרפא אותו לפי סעיף 25 בהתבסס על עדותם. אם מלכתחילה נכח עד אחד בלבד, חסר מרכיב היסוד של צוואה בעדים, ואין אפשרות לקיימה במסלול זה.
על מי מוטל נטל ההוכחה כשיש פגם צורני?
על מי שמבקש לקיים את הצוואה. משהתגלה פגם, הצוואה אינה עומדת בדרישות החוק, והמבקש נדרש לשכנע שהתקיימו תנאי סעיף 25. הנטל אינו אחיד: ככל שהפגם חמור וקרוב יותר ללב ההליך, כך נדרשות ראיות כבדות משקל יותר, ולא די בהטיית מאזן ההסתברויות הרגילה.
האם סעיף 25 יכול להציל צוואה שנערכה בהשפעה בלתי הוגנת?
לא. הסעיף מרפא פגמים בפרטים ובהליכים לפי סעיפים 19, 20, 22, 23 ובכשרות העדים בלבד. השפעה בלתי הוגנת, כפייה, תרמית או מעורבות נהנה בעריכה הן עילות מהותיות, וסעיף 25 אינו חל עליהן. גם חוסר כשירות של המצווה אינו ניתן לריפוי בדרך זו.
המקור אבד ובידינו רק צילום של הצוואה. מה המשמעות?
היעדר המקור אינו חוסם אוטומטית את הבקשה, אך הוא מקשה מאוד. בלי המקור אי אפשר לבדוק את החתימה, את הדיו ואת הנייר, ועולה השאלה מדוע המסמך אינו בנמצא. נדרש הסבר משכנע לגורלו של המקור ותשתית ראייתית חזקה במיוחד לכך שהצוואה נערכה כנטען.
כמה זמן יש לי להגיש התנגדות בטענה של פגם צורני?
המועד להגשת התנגדות הוא 14 יום ממועד הפרסום ברשומות ובעיתונות, וניתן לבקש הארכת מועד כל עוד לא ניתן צו הקיום. אם הצו כבר ניתן, המסלול הוא בקשה לביטולו לפי סעיף 72 לחוק הירושה, המחייבת בדרך כלל להצביע על עובדה או טענה שלא נשמעו קודם.
האמור במאמר זה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
צריכים חוות דעת על צוואה?
עו״ד הילה צאירי מלווה משפחות בהתנגדויות לצוואות ובהגנה על צוואות.
מקורות רשמיים
- חוק הירושה, תשכ״ה-1965 – נוסח החוק
- התנגדות למתן צו קיום צוואה – האפוטרופוס הכללי והרשם לענייני ירושה
- התנגדות למתן צו ירושה – משרד המשפטים
- הרשם לענייני ירושה אונליין – הגשת בקשות
ליווי אישי בהתנגדות לצוואה – משרד עו״ד הילה צאירי, 03-6052999.
מאמרים קשורים
תרמית, כפייה ואיומים: עילות סעיפים 30–31 לחוק הירושה
סעיף 30 לחוק הירושה מבטל הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית. מה ההבדל בין ה…
עדים לצוואה: מי כשיר, מי פסול ומה קורה כשהעד הוא נהנה
סעיף 20 לחוק הירושה דורש שני עדים באותו מעמד. מי כשיר להיות עד, מדוע נהנה או בן זוגו פוסלים את ההוראה לטובתם, …
זיוף חתימה בצוואה: כך מוכיחים באמצעות מומחה כתב יד
איך מוכיחים שחתימת המצווה זויפה: סימני זיוף, חשיבות המסמך המקורי, איסוף דוגמאות חתימה, מינוי מומחה מטעם בית המ…