תרופות, אשפוז ומצב רפואי – האם הצוואה תקפה?

מאת עו״ד הילה צאיריפורסם: 28 ביוני 2026עודכן: 19 באוגוסט 20268 דקות קריאה

התשובה בקצרה

מצב רפואי אינו פוסל צוואה מאליו. השאלה המשפטית היחידה היא האם ברגע החתימה ידע המצווה להבחין בטיבה של צוואה: מי יורשיו, מה רכושו ומה משמעות המסמך שהוא חותם עליו. תרופות מרדימות, שיכוך כאב חזק, סטרואידים ודליריום באשפוז עלולים לפגוע בצלילות באופן זמני ומשתנה משעה לשעה. לכן הראיה המכרעת אינה זיכרונם של בני המשפחה, אלא הרשומה הרפואית מאותו יום עצמו: גיליון הסיעוד, רישום מתן התרופות ורישומי הרופאים. ככל שהתיעוד עשיר יותר, כך גובר הסיכוי להכריע במחלוקת.

מחלה אינה פסלות: מה החוק באמת דורש

רבים מגיעים למשרד עם אותו משפט: "אבא היה חולה מאוד כשהוא חתם, אז הצוואה בטלה". זו טעות נפוצה. מחלה קשה, אשפוז ממושך ואפילו מצב סופני אינם פוסלים צוואה כשלעצמם. אדם חולה מאוד רשאי לצוות, ולעיתים קרובות דווקא המחלה היא שמניעה אותו לסדר את ענייניו.

המבחן המשפטי קבוע בסעיף 26 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965. הסעיף קובע שצוואה בטלה אם נעשתה על ידי קטין, על ידי מי שהוכרז פסול דין, או על ידי מי שבשעת עשיית הצוואה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה. הביטוי "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה" הוא לב העניין. הפסיקה פירשה אותו כשאלה מעשית: האם המצווה הבין שהוא עורך צוואה, ידע מה היקף רכושו, זיהה את בני משפחתו הקרובים והיה מודע לתוצאה של מה שהוא מורה.

שימו לב לשלוש נקודות שחוזרות בכל תיק:

המועד הרלוונטי הוא רגע החתימה בלבד. לא שבוע קודם ולא חודש אחרי. אדם עשוי להיות מבולבל ברוב שעות היממה ובכל זאת לחתום בשעה שבה היה צלול.
חזקת הכשירות היא נקודת המוצא. ההנחה המשפטית היא שאדם בגיר כשיר לצוות, והנטל להוכיח אחרת מוטל על המתנגד.
הכשירות אינה "הכול או כלום". היא נבחנת על רצף, ובהתאם למורכבות הצוואה. צוואה פשוטה המחלקת הכול בשווה בין שלושה ילדים דורשת פחות מצוואה המחלקת נכסים מסחריים, מנגנוני נאמנות ותנאים.

הרחבנו על המבחן עצמו במאמר כשירות לצוות לפי סעיף 26 לחוק הירושה.

תרופות: איך הן נכנסות לתמונה המשפטית

תרופה אינה ראיה. היא נקודת פתיחה לבדיקה. העובדה שאדם קיבל מורפין אינה מלמדת דבר בלי לדעת מתי בדיוק ניתנה המנה, באיזו מינון, וכיצד תועד מצבו בשעות שאחריה. שלוש משפחות תרופות חוזרות בתיקי התנגדות כמעט תמיד.

אופיאטים ומשככי כאב חזקים

מורפין, אוקסיקודון, פנטניל וטרמדול ניתנים לשיכוך כאב, בעיקר במחלקות אונקולוגיות, אורתופדיות ובהוספיס. ההשפעות שמעניינות אותנו משפטית הן ישנוניות, האטה בקצב החשיבה, בלבול, ולעיתים הזיות. ההשפעה חזקה במיוחד בשעות הראשונות לאחר מתן המנה, ובקרב אנשים מבוגרים או כאלה שהחלו טיפול לאחרונה ועדיין לא פיתחו סבילות. השאלה המעשית בתיק היא כמעט תמיד אחת: כמה זמן חלף בין מתן המנה לבין החתימה.

בנזודיאזפינים ותרופות הרגעה

ואליום, לוראזפאם, קלונאזפאם ומידאזולם ניתנים לחרדה, לנדודי שינה ולפני פרוצדורות. אצל קשישים הם עלולים לגרום לבלבול, לפגיעה בקשב ולקושי בקליטת מידע חדש ובשמירתו. התופעה המשפטית המעניינת היא שאדם תחת השפעתם עשוי להיראות ער ומשתף פעולה, לענות "כן" לשאלות, ואף על פי כן לא לקלוט את תוכן המסמך שלפניו. מראה חיצוני של ערנות אינו מעיד על הבנה.

סטרואידים

פרדניזון ודקסמתזון ניתנים לרוב לצד טיפולים אונקולוגיים, במחלות ריאה ובבצקת מוחית. במינונים גבוהים הם עלולים לגרום לשינויי מצב רוח חדים, לחוסר שקט, לנדודי שינה, ובמקרים מסוימים למצב בלבולי של ממש. כאן נדרשת זהירות מיוחדת. סטרואידים עלולים דווקא ליצור רושם של אנרגטיות ובהירות, ולכן עדות של עורך דין או עד שאמר "הוא היה מלא מרץ" אינה סותרת בהכרח טענה לפגיעה בשיפוט.

קבוצת תרופות	דוגמאות נפוצות	השפעה אפשרית על צלילות	מה מחפשים ברשומה
אופיאטים	מורפין, אוקסיקודון, פנטניל	ישנוניות, האטה, בלבול, הזיות	שעת מתן מדויקת, מינון, שינוי מינון באותו יום
בנזודיאזפינים	לוראזפאם, קלונאזפאם, מידאזולם	בלבול, ירידה בקשב, קושי בקליטת מידע	מתן "לפי הצורך", מתן לילי סמוך לבוקר החתימה
סטרואידים	פרדניזון, דקסמתזון	חוסר שקט, שינויי מצב רוח, מצב בלבולי	מינון גבוה, תיעוד סיעודי על אי-שקט
תרופות אנטי-פסיכוטיות	הלופרידול, קווטיאפין	טשטוש, האטה	מתן בעקבות בלבול, רמז לדליריום
שילוב תרופות	שתיים ומעלה מהקבוצות	השפעה מצטברת חזקה מהצפוי	טבלת מתן תרופות מלאה של אותו יום

דליריום: הבלבול שמופיע ונעלם

דליריום הוא מצב בלבולי חריף שנפוץ מאוד בקרב מאושפזים מבוגרים. הוא מתפתח בתוך שעות עד ימים, ומאופיין בקושי בריכוז, בחוסר התמצאות בזמן ובמקום, ולעיתים בתחושות מאיימות. הוא מופיע על רקע זיהום, כאב, ניתוח, הפרעה מטבולית או תרופות.

שתי תכונות של דליריום הופכות אותו למרכזי בתיקי צוואות:

התנודתיות. מצבו של החולה משתנה במהלך היממה. הוא עשוי להיות צלול לחלוטין בבוקר, מבולבל אחר הצהריים, ורגוע שוב בערב. לכן עדות של אדם שראה את המצווה בשעה מסוימת אינה מלמדת בהכרח על מצבו בשעה אחרת.
הצורה השקטה. קיים דליריום "היפו-אקטיבי" שבו החולה שקט, נסוג ומנומנם, בלי סערה או אגרסיה. הוא נראה "רגוע ונחמד", ולכן לרוב אינו מזוהה על ידי מבקרים, ולעיתים גם לא על ידי עורך הדין שהגיע להחתים.

בדיוק כאן נפער הפער בין העדויות. עורך הדין יעיד בתום לב שהמצווה "היה בסדר גמור", ואילו גיליון הסיעוד מאותה משמרת עשוי לתאר חולה שאינו מתמצא בזמן ובמקום. הפער הזה הוא לב התיק.

צוואה שנחתמה במחלקה או בהוספיס

צוואה שנחתמה במיטת בית חולים אינה פסולה. עם זאת, נסיבות החתימה מזמינות בדיקה מדוקדקת, במיוחד כשהן מצטרפות לשינוי חד לעומת צוואה קודמת, לתלות מוחלטת של המצווה במי שנהנה ממנה, או לזירוז חריג של ההליך. הצטברות של נסיבות כאלה עשויה לחזק גם טענה נפרדת של השפעה בלתי הוגנת, שהיא עילה שונה מכשירות ונבחנת בפני עצמה.

בהוספיס התמונה מורכבת יותר. הטיפול שם מכוון להקלה על סבל, ולכן מינוני משככי הכאב גבוהים מהמקובל במחלקה רגילה. במקביל, החולים בהוספיס יודעים לרוב היטב מה מצבם ומדוע חשוב להם לסדר את ענייניהם. שני הכיוונים האלה מושכים לצדדים מנוגדים, וההכרעה תיפול על התיעוד ולא על ההיגיון הכללי.

הרשומות שמכריעות ואיך משיגים אותן

התיק הרפואי אינו מסמך אחד. הוא אוסף של רשומות שונות, שחלקן מנוהלות בנפרד ולעיתים אינן נכללות באופן אוטומטי ב"תיק רפואי" שנשלח בדואר.

סוג רשומה	מה יש בה	מדוע היא חשובה
גיליון סיעוד / דיווח משמרת	תיאור מצב החולה בכל משמרת, התמצאות, שינה, אי-שקט	התיעוד הצמוד ביותר למצב בפועל, לרוב אמין ולא "מגויס"
טבלת מתן תרופות	שם התרופה, מינון, שעת מתן מדויקת	מאפשרת למקם את החתימה ביחס למנה
רישומי רופאים ומעקב יומי	הערכת מצב, אבחנות, החלטות טיפול	מתעד אבחנת דליריום, ירידה קוגניטיבית או החמרה
סיכום אשפוז / מכתב שחרור	תמונת על של האשפוז	נקודת פתיחה, אך מסתיר לרוב את התנודתיות היומית
הערכות עובדת סוציאלית	תפקוד, מצב משפחתי, מי מלווה את החולה	מזהה תלות, מבודד או מלווה דומיננטי
מבחני קוגניציה (MMSE ודומיו)	ציון מספרי לתפקוד קוגניטיבי	ראיה כמותית, אם בוצע בסמוך למועד

איך משיגים אותן בפועל:

בקשה ישירה מהמוסד הרפואי. לפי חוק זכויות החולה, מטופל זכאי למידע מהתיק שלו. לאחר הפטירה הגישה מוגבלת, ולכן פנייה של יורש נתקלת לעיתים בסירוב.
צו מבית המשפט לענייני משפחה. זו הדרך המרכזית והיעילה. במסגרת ההליך אפשר לבקש צו המורה למוסד להעביר את התיק המלא, ורצוי לפרט בבקשה את סוגי הרשומות המבוקשים. בלי פירוט מתקבל לעיתים סיכום אשפוז בלבד.
פנייה לקופת החולים. רשומות הרפואה בקהילה מלמדות על התמונה שלפני האשפוז ואחריו, ולעיתים מכילות אבחנות מוקדמות.
מרשמים ובתי מרקחת. מאפשרים לשחזר איזה טיפול תרופתי ניטל בבית בתקופה הרלוונטית.
חוות דעת מומחה. לאחר איסוף החומר, רופא מומחה, לרוב פסיכוגריאטר, מנתח את הרשומות ומחווה דעתו על המצב הקוגניטיבי במועד החתימה. הרחבנו על כך במאמר חוות דעת פסיכוגריאטרית בהתנגדות לצוואה.

כדאי לפעול מהר. חלק מהרשומות, ובעיקר רישומים ידניים של משמרות, אינן נשמרות לנצח באותה נגישות, וזיכרונם של אנשי הצוות דועך עם הזמן.

מה מחזק ומה מחליש טענה המבוססת על מצב רפואי

מחזק את הטענה	מחליש את הטענה
תיעוד סיעודי על חוסר התמצאות באותו יום	תיעוד "ערני, מתמצא, משתף פעולה" באותה משמרת
מתן מנת אופיאט או בנזודיאזפין בסמוך לחתימה	חתימה בבוקר לפני מתן תרופות
אבחנת דליריום ברשומה	בדיקה קוגניטיבית תקינה בסמוך למועד
שינוי חד ובלתי מוסבר מצוואה קודמת	המשכיות עם צוואה קודמת או עם רצון שהובע לאורך שנים
צוואה מורכבת שנחתמה במהירות	צוואה פשוטה, מוסברת ומתועדת
היעדר תיעוד כלשהו על שיחת הסבר	תיעוד מפורט של עורך הדין על שיחה, שאלות ותשובות
מי שנהנה מהצוואה נכח בחדר וארגן את החתימה	נוכחות אנשי מקצוע בלבד ותיעוד עצמאות ההחלטה

הצד המגן על הצוואה יכול לחזק את עמדתו כבר בשלב עריכת הצוואה, למשל באמצעות אישור רופא לפני חתימת צוואה שנערך באותו יום ומתעד את מצבו של המצווה בפועל, ולא רק במשפט כללי.

סיכום

מצב רפואי אינו קיצור דרך משפטי. הוא מסגרת לבדיקה שממוקדת בשעה אחת: שעת החתימה. מי שמבקש להתנגד לצוואה בטענה של פגיעה בצלילות, ומי שמבקש להגן עליה, יגלה במהרה שהתיק אינו מוכרע בזיכרונות ובתחושות, אלא בשורות יבשות בגיליון הסיעוד ובטבלת מתן התרופות. איסוף מוקדם ומסודר של הרשומות, וניתוח שלהן על ידי מומחה, הם ההבדל בין טענה כללית לבין טיעון שאפשר להוכיח.

אם התעורר אצלכם ספק לגבי צוואה שנחתמה בתקופת אשפוז או טיפול תרופתי כבד, כדאי לבחון את החומר הרפואי מוקדם ככל האפשר, לפני שהמועדים מתקצרים. אנחנו מלווים תיקים כאלה מקצה לקצה, מאיסוף הרשומות ועד חוות הדעת, וניתן לפנות אלינו לבחינת התמונה המלאה. טלפון 03-6052999.

שאלות ותשובות

אבא היה מאושפז ומקבל מורפין כשחתם על הצוואה. האם היא בטלה?

לא באופן אוטומטי. מורפין אינו פוסל צוואה, והשאלה היא האם באותה שעה המצווה ידע להבחין בטיבה של צוואה. הבדיקה מתמקדת במינון, בשעת המתן ביחס לשעת החתימה, ובאופן שבו תיעד הצוות הסיעודי את מצבו באותה משמרת. בלי הרשומות הרפואיות קשה מאוד לבסס טענה כזו.

מהו דליריום ולמה הוא כל כך חשוב בתיקי צוואות?

דליריום הוא מצב בלבולי חריף הנפוץ בקרב מאושפזים מבוגרים, ומתפתח תוך שעות עד ימים. חשיבותו נובעת מהתנודתיות: המצווה יכול להיות צלול בבוקר ומבולבל בצהריים. יש גם צורה שקטה, שבה החולה נראה רגוע ומנומנם ולכן איש אינו מזהה את הבלבול. בשל כך העדויות והתיעוד עשויים לסתור זה את זה.

עורך הדין העיד שאבי היה צלול לגמרי. זה מסיים את הדיון?

לא. עדות עורך הדין היא ראיה חשובה, אך היא משקפת התרשמות מפגישה קצרה ולא בדיקה קוגניטיבית. אדם תחת השפעת תרופות הרגעה עשוי להיראות ער, לענות בנימוס ולחתום, בלי לקלוט את תוכן המסמך. בית המשפט משווה את ההתרשמות הזו לתיעוד הרפואי מאותו יום, ולעיתים מוצא פער משמעותי.

אילו מסמכים רפואיים הכי חשוב להשיג?

שלושה מסמכים מרכזיים: גיליון הסיעוד או דיווחי המשמרת מאותו יום, טבלת מתן התרופות עם שעות ומינונים, ורישומי הרופאים והמעקב היומי. אליהם כדאי לצרף הערכות עובדת סוציאלית ומבחני קוגניציה אם בוצעו. סיכום האשפוז לבדו אינו מספיק, מפני שהוא מסתיר את התנודתיות היומיומית שמעניינת אותנו.

איך משיגים תיק רפואי של אדם שנפטר?

לאחר הפטירה הגישה מוגבלת, ובקשה ישירה של יורש נענית לעיתים בסירוב. הדרך המרכזית היא בקשה לבית המשפט לענייני משפחה למתן צו המורה למוסד הרפואי להעביר את התיק. כדאי לפרט בבקשה אילו רשומות מבוקשות, כולל גיליונות סיעוד וטבלאות מתן תרופות, אחרת מתקבל לעיתים סיכום אשפוז בלבד.

האם צוואה שנחתמה בהוספיס נחשבת חשודה?

לא. חתימה בהוספיס אינה עילה בפני עצמה, ורבים מסדירים שם את ענייניהם בצלילות מלאה. עם זאת, מינוני משככי הכאב גבוהים יחסית, ולכן התיעוד הופך קריטי. בית המשפט יבחן את נסיבות החתימה במלואן: מי יזם, מי נכח, האם יש שינוי חד מצוואה קודמת, וכיצד תואר מצב המצווה באותה משמרת.

מי צריך להוכיח שהמצווה לא היה כשיר?

נקודת המוצא היא חזקת הכשירות, ולכן הנטל מוטל על המתנגד. בפועל, כשמצטברות ראיות רפואיות ממשיות על ליקוי קוגניטיבי במועד הרלוונטי, נדרש הצד המקיים להציג הסבר ותיעוד נגדי. מדובר בתהליך הדרגתי שנשען על איכות הראיות, ולא בכלל טכני קבוע מראש.

תוך כמה זמן צריך לפעול?

ההתנגדות מוגשת לרשם לענייני ירושה בתוך 14 יום ממועד הפרסום ברשומות ובעיתונות, וניתן לבקש הארכת מועד כל עוד לא ניתן הצו. אם כבר ניתן צו קיום צוואה, הדרך היא בקשה לביטולו לפי סעיף 72 לחוק הירושה. מבחינה ראייתית כדאי להתחיל באיסוף הרשומות מיד, לפני שהזיכרון והזמינות נשחקים.

האמור במאמר זה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

צריכים חוות דעת על צוואה?

עו״ד הילה צאירי מלווה משפחות בהתנגדויות לצוואות ובהגנה על צוואות.

☎ 03-6052999 וואטסאפ

מקורות רשמיים

ליווי אישי בהתנגדות לצוואה – משרד עו״ד הילה צאירי, 03-6052999.