סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה על ידי קטין, פסול דין, או מי שבשעת עשיית הצוואה לא ידע להבחין בטיבה, בטלה. המבחן אינו רפואי אלא משפטי: האם המצווה הבין שהוא עורך צוואה, ידע בקווים כלליים מה רכושו, זיהה את קרוביו, והבין את משמעות ההוראות. הבחינה נעשית **לרגע החתימה בלבד**, ולא לתקופה שלפניה או אחריה, ולכן תיעוד מאותו יום הוא הראיה המשמעותית ביותר בתיק.
מה בדיוק קובע סעיף 26
חוק הירושה, תשכ"ה-1965, מקדיש לשאלת הכושר לצוות סעיף אחד קצר. סעיף 26 קובע שצוואה שנעשתה על ידי קטין, על ידי מי שהוכרז פסול דין, או על ידי מי שבשעת עשיית הצוואה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה, בטלה.
שלוש קטגוריות, ואופי שונה לחלוטין ביניהן:
- קטין. מבחן פורמלי לפי גיל. אין שיקול דעת, ואין רלוונטיות לבגרות בפועל.
- פסול דין: מבחן פורמלי לפי מעמד משפטי שנקבע בהכרזה שיפוטית.
- מי שלא ידע להבחין בטיבה של צוואה. מבחן מהותי, המחייב בירור עובדתי מלא.
הקטגוריה השלישית היא זו שמייצרת את הרוב המכריע של ההתנגדויות. שתי הראשונות מוכרעות במסמך; השלישית מוכרעת בראיות.
שימו לב לניסוח. בטלה, לא "ניתנת לביטול". כאשר מוכחת אי-כשירות, הצוואה חסרת תוקף מלכתחילה. אין כאן שיקול דעת לקיים אותה חלקית, ואין מנגנון "ריפוי" כמו זה שקיים לגבי פגמים צורניים בסעיף 25.
המבחן המשפטי: ארבעת ראשי ההבנה
הביטוי "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה" נראה עמום, אך פסיקת בית המשפט העליון פירקה אותו לרכיבים ברורים. השאלה אינה האם המצווה היה חולה, ואף לא האם היה זקן או מבולבל לעיתים. השאלה היא האם התקיימו ארבעה ראשי הבנה בזמן החתימה.
| היכולת הנדרשת | השאלה המעשית שנשאלת | ראיה אופיינית שמוכיחה או מפריכה |
|---|---|---|
| הבנת מהות הצוואה | האם ידע שהוא חותם על מסמך שיחלק את רכושו לאחר מותו? | עדות עורך הדין; פרוטוקול הפגישה; תיעוד שיחת הסבר |
| הבנת היקף הרכוש | האם ידע, בקווים כלליים, מה יש לו: דירה, חשבונות, רכב, זכויות? | נסח טאבו; תדפיסי בנק; רשימת נכסים שנערכה עם עורך הדין |
| זיהוי היורשים | האם ידע מי קרוביו, מי הילדים, מי מודר ומדוע? | עדות עורך דין; טעויות בשמות בגוף הצוואה; עדויות משפחה |
| הבנת משמעות ההוראות | האם הבין שהוא מוריש לזה ולא לאחר, ומה התוצאה? | הסבר בלשונו בגוף הצוואה; תיעוד שאלות שנשאל |
| חופש רצון בסיסי | האם ההחלטה הייתה שלו, גם אם קיבל עצה? | תדפיסי שיחות; יומן ביקורים; נסיבות עריכת הצוואה |
הדגש בפסיקה הוא על הבנה בקווים כלליים. אין דרישה שהמצווה יזכור את מספר חשבון הבנק, את שווי הדירה או את שמות כל הנכדים. אדם מבוגר שאינו זוכר פרטים מדויקים אך מבין את מהות המעשה נחשב כשיר.
זו נקודה שמאכזבת משפחות רבות. עדות על שכחנות, בלבול מזדמן או קושי בהתמצאות אינה מספיקה. הרף אינו רף של חדות מלאה אלא של הבנה מספקת.
כשירות אינה אבחנה רפואית
טעות נפוצה היא להניח שאבחנה של דמנציה שוללת אוטומטית כשירות. היא אינה שוללת. דמנציה היא מחלה מתקדמת עם שלבים, ובשלביה המוקדמים אדם עשוי לתפקד קוגניטיבית ברמה שמספיקה בהחלט לעריכת צוואה. מנגד, אדם ללא כל אבחנה עשוי להימצא בלתי כשיר בשל דליריום זמני, השפעת תרופות או מצב רפואי חריף.
בית המשפט הוא שמכריע בכשירות, לא הרופא. חוות דעת רפואית היא ראיה מרכזית וחשובה, אך היא ראיה ולא הכרעה. הרחבנו על כך במאמר דמנציה ואלצהיימר וצוואה.
רגע הבחינה: "בשעת עשיית הצוואה"
זו המילה החשובה ביותר בסעיף כולו. החוק אינו שואל האם המצווה היה כשיר באותה שנה, באותו חודש או באותו שבוע. הוא שואל על רגע החתימה.
המשמעויות המעשיות מרחיקות לכת:
- מצווה שאושפז במצב מבולבל שבועיים קודם והשתפר מאז עשוי להיות כשיר בעת החתימה.
- מצווה שתפקד היטב בדרך כלל, אך היה תחת השפעת משככי כאבים חזקים ביום החתימה, עשוי להיחשב בלתי כשיר.
- מצווה שמצבו הידרדר קשות חודש לאחר החתימה: הצוואה תקפה. הידרדרות מאוחרת אינה פוסלת אותה.
מכאן נובעת החשיבות העצומה של תיעוד מאותו יום. רישום ביקור במרפאה, אישור רופא, סיכום אשפוז, תרשומת של עורך הדין, ואפילו תיעוד וידאו. ערכם עולה בהרבה על ראיות מתקופה סמוכה. ראיה מיום החתימה עצמו היא לרוב הראיה החזקה ביותר שתופיע בתיק. עמדנו על משמעותה במאמר אישור רופא לפני חתימת צוואה.
"צלילות לסירוגין": התופעה שמכריעה תיקים רבים
אצל אנשים עם ירידה קוגניטיבית, המצב אינו קבוע. יש שעות טובות ושעות פחות טובות. תופעה זו מוכרת בשם צלילות לסירוגין: פרקי זמן שבהם האדם צלול, מתמצא ומסוגל לנהל שיחה עניינית, גם כאשר ברוב הזמן אינו כזה.
בהקשר משפטי, המשמעות היא כפולה וחדה:
- לטובת קיום הצוואה: גם אם המצווה סבל מדמנציה מתקדמת, אם החתימה נעשתה בפרק זמן צלול, הצוואה תקפה. הנהנה יטען לכך.
- לטובת ההתנגדות: הטענה שהחתימה נעשתה דווקא בפרק זמן שאינו צלול, ושתיאום מועד החתימה נעשה בידי הנהנה, מחזקת גם טענה של השפעה בלתי הוגנת.
איך מוכיחים או מפריכים צלילות בשעה מסוימת? באמצעות תיעוד מדויק:
- תרשומת עורך הדין: מה נאמר, אילו שאלות נשאלו, כיצד השיב המצווה.
- רישום סיעודי מאותו יום. במוסד או בבית, לרוב מתועדות שעות ומצב.
- מרשמי תרופות, במיוחד תרופות פסיכיאטריות, משככי כאבים אופיואידיים או תרופות שינה, ושעת נטילתן.
- עדויות של אנשי צוות: אחות, פיזיותרפיסט, עובדת סוציאלית שביקרו באותו יום.
- הקלטה או תיעוד וידאו של החתימה. אם קיים, זו ראיה בעלת עוצמה יוצאת דופן.
- שעת החתימה. חתימה בשעות הערב המאוחרות אצל חולה דמנציה מעוררת שאלה, בשל תופעת ההחמרה בשעות אלה.
חוות דעת פסיכוגריאטרית רטרוספקטיבית היא כלי מרכזי בשלב זה, שכן היא מנתחת את התיק הרפואי ומעריכה את הסבירות של צלילות באותו מועד. הרחבנו על כך במאמר חוות דעת פסיכוגריאטרית בהתנגדות לצוואה.
קטין ופסול דין: שתי הקטגוריות הפורמליות
קטין. מי שטרם מלאו לו 18 שנה אינו כשיר לערוך צוואה, וצוואתו בטלה. אין חריגים ואין שיקול דעת: גם קטין בוגר, אחראי ובעל רכוש משלו, אינו יכול לצוות. הראיה כאן פשוטה: תעודת לידה מול תאריך הצוואה.
פסול דין. מדובר במעמד משפטי שנקבע בהכרזה של בית משפט, ולא בתיאור של מצב רפואי. אדם אינו "פסול דין" מפני שהוא חולה או מבולבל; הוא פסול דין רק אם הוכרז ככזה. צוואה שנערכה לאחר מועד ההכרזה בטלה.
חשוב להבחין בין שני מצבים שמתבלבלים תדיר:
| מצב | האם הצוואה בטלה אוטומטית? | מה נדרש להוכיח |
|---|---|---|
| הוכרז פסול דין לפני עריכת הצוואה | כן, לפי סעיף 26 | העתק ההכרזה השיפוטית ותאריכה |
| מונה לו אפוטרופוס לרכוש או לגוף | לא | יש להוכיח לגופו שלא ידע להבחין בטיבה |
| קיים ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף | לא | יש להוכיח לגופו אי-כשירות במועד החתימה |
| שוהה בדיור מוגן או במחלקה סיעודית | לא | יש להוכיח לגופו אי-כשירות במועד החתימה |
| קטין מתחת לגיל 18 | כן, לפי סעיף 26 | תעודת לידה מול תאריך הצוואה |
מינוי אפוטרופוס הוא ראיה משמעותית, שכן גורם שיפוטי סבר שהאדם זקוק לסיוע, אך הוא אינו שולל כשירות מאליו. הכשירות נבחנת בנפרד, ולרגע החתימה.
כשירות מול השפעה בלתי הוגנת: שתי עילות נפרדות
בלבול נפוץ נוסף: אלה אינן אותה טענה, והן אף פועלות לעיתים בכיוונים מנוגדים.
- אי-כשירות עוסקת ביכולת: האם המצווה הבין את מה שעשה.
- השפעה בלתי הוגנת עוסקת בחופש הרצון. המצווה הבין היטב, אך רצונו הוחלף ברצון אחר.
ניתן לטעון את שתיהן במקביל, וכך נעשה לרוב, אך יש לעשות זאת בזהירות ובמדרג ברור. טענות שנשמעות סותרות מחלישות זו את זו. בפועל, המדרג הנפוץ הוא: כשירות פגומה כטענה עיקרית, השפעה בלתי הוגנת כטענה חלופית, או להפך, בהתאם לחוזק הראיות. הרחבנו על העילה השנייה במאמר השפעה בלתי הוגנת בצוואה: המדריך המשפטי.
סיכום
סעיף 26 לחוק הירושה מציב מבחן ממוקד: לא בריאות, לא זיכרון מושלם, אלא ידיעה להבחין בטיבה של צוואה ברגע החתימה. המבחן נבחן לפי ארבעה ראשי הבנה, מהות המעשה, היקף הרכוש, זהות היורשים ומשמעות ההוראות, ומוכרע על יסוד ראיות מאותו מועד. קטין ופסול דין נפסלים פורמלית; כל השאר נבחן לגופו.
לכן ההצלחה בתיק כזה תלויה כמעט כולה באיכות התיעוד ובעיתוי איסופו. תיקים רפואיים, תרשומות עורך דין ורישומים סיעודיים אינם נשמרים לנצח. אם עלתה אצלכם שאלה של כשירות, בין אם אתם שוקלים התנגדות ובין אם אתם מגנים על צוואה, כדאי להוציא את החומר הרפואי בשלב מוקדם. זה בדיוק סוג התיקים שאנחנו מנהלים, ושיחה ראשונה תספיק כדי להבין מה יש בידכם.
שאלות ותשובות
אבא שלי אובחן עם דמנציה. הצוואה שלו בטלה?
לא בהכרח. אבחנה רפואית אינה מכריעה כשירות משפטית. דמנציה היא מחלה מתקדמת, ובשלביה המוקדמים אדם עשוי להיות כשיר לחלוטין לערוך צוואה. השאלה המשפטית היא האם ברגע החתימה הוא הבין את מהות המעשה, את היקף רכושו ואת זהות יורשיו. לא מה שם האבחנה בתיק.
מה בדיוק צריך המצווה להבין כדי להיחשב כשיר?
ארבעה דברים בקווים כלליים: שהוא עורך צוואה שתחלק את רכושו לאחר מותו; מה בערך יש לו; מי קרוביו ומי היורשים; ומה המשמעות של ההוראות שכתב. אין דרישה לזיכרון מדויק של סכומים, מספרי חשבונות או שמות כל בני המשפחה.
הוא היה צלול בבוקר ומבולבל בערב. מה קובע?
קובע המצב בשעת עשיית הצוואה בלבד. זו תופעה מוכרת של צלילות לסירוגין. אם החתימה נעשתה בפרק זמן צלול, הצוואה תקפה גם אם ברוב הזמן המצווה לא היה צלול. לכן שעת החתימה, תרשומת עורך הדין והרישום הסיעודי מאותו יום הם ראיות מכריעות.
מונה לו אפוטרופוס. זה מספיק כדי לפסול?
לא. מינוי אפוטרופוס אינו זהה להכרזה על פסלות דין, והוא אינו שולל כשירות אוטומטית. הוא ראיה חשובה, משום שגורם שיפוטי סבר שהאדם זקוק לסיוע, אך יש להוכיח בנפרד שבמועד עריכת הצוואה לא ידע להבחין בטיבה.
אין לנו תיעוד רפואי מיום החתימה. יש סיכוי?
יש, אך הדרך ארוכה יותר. ניתן להסתמך על תיעוד מהתקופה הסמוכה, מרשמי תרופות, רישומים סיעודיים, עדויות של אנשי צוות ובני משפחה, ועל חוות דעת פסיכוגריאטרית רטרוספקטיבית המנתחת את התיק כולו. ככל שהראיה רחוקה יותר מיום החתימה, כך משקלה יורד.
אפשר לטעון גם לאי-כשירות וגם להשפעה בלתי הוגנת?
כן, וכך נעשה לרוב. אלה עילות נפרדות: כשירות עוסקת ביכולת ההבנה, והשפעה בלתי הוגנת עוסקת בחופש הרצון. חשוב להציג אותן במדרג ברור, עיקרית וחלופית, כדי שלא ייראו כטענות סותרות שמחלישות זו את זו.
הצוואה נחתמה אצל נוטריון. זה מוכיח כשירות?
לא באופן מוחלט. אישור נוטריוני מחזק משמעותית את חזקת התקינות, במיוחד כשצורף אישור רפואי לפי הנדרש כאשר עולה חשש למצבו של החותם. אולם ניתן לתקוף גם צוואה נוטריונית בטענת אי-כשירות, אם מוצגות ראיות ממשיות למצבו של המצווה באותו מועד.
מתי צריך להגיש התנגדות בטענת אי-כשירות?
ההתנגדות מוגשת לרשם לענייני ירושה בתוך 14 יום ממועד הפרסום ברשומות ובעיתונות, וניתן לבקש הארכת מועד כל עוד לא ניתן הצו. אגרת ההתנגדות כ-1,140 ₪ נכון ל-2026, ומומלץ לבדוק עדכון. אם הצו כבר ניתן, המסלול הוא בקשה לביטולו לפי סעיף 72 לחוק הירושה.
האמור במאמר זה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
צריכים חוות דעת על צוואה?
עו״ד הילה צאירי מלווה משפחות בהתנגדויות לצוואות ובהגנה על צוואות.
מקורות רשמיים
- חוק הירושה, תשכ״ה-1965 – נוסח החוק
- התנגדות למתן צו קיום צוואה – האפוטרופוס הכללי והרשם לענייני ירושה
- התנגדות למתן צו ירושה – משרד המשפטים
- הרשם לענייני ירושה אונליין – הגשת בקשות
ליווי אישי בהתנגדות לצוואה – משרד עו״ד הילה צאירי, 03-6052999.
מאמרים קשורים
חוות דעת פסיכוגריאטרית: הראיה שמכריעה תיקי כשירות
מדריך לחוות דעת פסיכוגריאטרית בהתנגדות לצוואה: מומחה מטעם הצדדים מול מומחה בית המשפט, חוות דעת רטרוספקטיבית, מ…
תרופות, אשפוז וכאב: כשהמצב הרפואי מטיל צל על הצוואה
אופיאטים, בנזודיאזפינים, סטרואידים ודליריום באשפוז עלולים לפגוע בצלילות המצווה. מתי מצב רפואי פוגם בתוקף הצווא…
דמנציה ואלצהיימר: האם הצוואה בטלה אוטומטית?
אבחנה של דמנציה או אלצהיימר אינה מבטלת צוואה אוטומטית. מדריך משפטי על כשירות לצוות, שלבי המחלה, מבחני MMSE ו-M…